שאלות ותשובות על עבירת שכרות




עבירת נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה המופיעה בפקודת התעבורה, כאשר העונש המינימאלי שנקבע בחוק לעובר אותה עומד על פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים ימים וזאת בלי קשר לעונש המנהלי אותו עלול הנהג לקבל במסגרת השימוע בפסילה המנהלית לתקופה בת 30 ימים, ואף אפשרות השבתה מנהלית של הרכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים.
נאשם המתמודד מול אישום בנהיגה בשכרות נלחם למעשה על חופש התנועה שלו, ומן הראוי שיסתייע בשירותיו של עורך דין מקצועי ומנוסה, הבקיא בדיני התעבורה.

* התשובה תוצג בלחיצה על השאלה.

רמת האלכוהול המצויה בגופו של אדם משתנה מאדם לאדם בהתאם לפרמטרים שונים כגון: משקל הגוף, מתי שתה האדם, מהו ריכוז האלכוהול של המשקה אותו שתה, האם הוא אכל תוך כדי השתייה ועוד, ועל כן אין תשובה חד משמעית לשאלה זו.
גם תגובתו של האדם למשקאות משכרים שונה מאדם לאדם, וייתכן מצב שאדם השותה משקה אלכוהולי ייחשב לשיכור בעוד אדם אחר השותה את אותו משקה אלכוהולי בדיוק לא ייחשב לשיכור.
כמות האלכוהול המותרת בזמן נהיגה בבדיקת שכרות באמצעות מכשיר הינשוף היא פחות מ- 290 מיקרוגרם אלכוהול ל – 1 ליטר אוויר נשוף, ובבדיקת דם הינה פחות מ- 50 מיליגרם אלכוהול לכל 100 מיליליטר דם הנבדקים במעבדה.
התשובה היא כן. בשנת 2005 אושר בכנסת תיקון לחוק הקובע כי שוטר רשאי לבקש מכל נהג לבצע בדיקת שכרות באמצעות מכשיר "הינשוף" גם אם לא קיים חשד כלל כי הנהג נוהג תחת השפעת אלכוהול ולכן אין כל פגם בכך ששוטר ביקש מכם לעבור בדיקת שכרות ללא סיבה.
לא. עפ"י פק' התעבורה שוטר רשאי לעצור נהג לבדיקת שכרות אקראית ועל הנבדק חלה החובה לבצע את הבדיקה. על פי החוק, אדם המסרב לבצע את בדיקת השכרות ייחשב כנהג שיכור והשוטר ירשום לנהג דו"ח הזמנה לדין בגין סירוב לביצוע בדיקת שכרות, ודין המסרב כדין נהג שיכור והנטל להוכיח כי לא היה שיכור עובר לכתפי הנאשם. בנוסף, יזומן הנהג המסרב לשימוע מנהלי בפני קצין משטרה לפסילת רישיונו ל- 30 ימים ואף ניתן יהיה להשבית מנהלית את רכבו ל- 30 ימים.
המסרב לבצע בדיקת שכרות נחשב לנהג שיכור ומשכך, חלים עליו גם העונשים הקבועים בחוק לנהג שיכור.
העונש הקבוע בחוק הינו פסילה מינימאלית של רישיון הנהיגה לשנתיים, ובנוסף מוטלת בד"כ על הנהג גם פסילה על תנאי, קנס, התחייבות כספית שלא לבצע העבירה בשנית לפרק הזמן שייקבע, וברוב המקרים יינתן גם עונש של מאסר על תנאי או מאסר בפועל.
בתי המשפט נוטים לראות במסרב לבצע בדיקת שכרות כנהג שמסתיר את רמת האלכוהול הגבוהה בגופו, ועל כן מחמירים יותר עם נהגים שמורשעים בעבירה זו.
כאשר נהג מסרב לבצע בדיקת שכרות הוא נחשב עפ"י החוק לנהג שיכור, אך על מנת שעבירת הסירוב תגרום לנהג להיחשב כשיכור, מוטלת על השוטר החובה להסביר ולוודא כי הנהג הבין את משמעות הסירוב.
במידה והשוטר לא הסביר לנהג את כל משמעות הסירוב כפי שהחוק דורש, לא יהיה ניתן לראות בנהג המסרב כשיכור ועניין זה יוביל לזיכויו של הנהג מהאישום המיוחס לו.
לא. סוג בדיקת השכרות נקבע על ידי השוטר ולנהג אין כל זכות לבחור את סוג הבדיקה והשוטר אינו חייב להתייחס לבקשת הנהג להעדפתו לעבור בדיקה מסוימת על פני בדיקה אחרת, אלא אם כן מצוי בידך אישור רפואי המעיד כי אינך מסוגל לנשוף עקב בעיה רפואית כגון: אסתמה קשה, בעיות נשימה ועל כן הנך מבקש לעבור בדיקת דם בבית החולים במקום בדיקת הנשיפה.
כאמור, החל משנת 2005 שוטר רשאי לבקש מכל נהג לבצע בדיקת שכרות באמצעות מכשיר ה"ינשוף" גם אם לא קיים חשד כלל כי הנהג נוהג כשהוא שיכור.
לעומת זאת, כאשר שוטר מעוניין לבצע בדיקת שכרות באמצעות בדיקת דם או שתן, נדרש כי יהיה לשוטר חשד סביר כי הנהג שיכור על מנת לבצע את הבדיקה שכן בדיקות אלו נחשבות לבדיקות פולשניות, ועל כן במידה והשוטר ביקש מכם לעבור בדיקות אלכוהול באמצעות בדיקת דם או שתן ללא חשד סביר, אזי מדובר בבדיקה שבוצעה שלא כדין העשויה להוביל לזיכוי.
רמת האלכוהול המצויה בגופו של אדם משתנה מאדם לאדם בהתאם לפרמטרים שונים כמו: משקל גופו של האדם, מתי שתה, מהו ריכוז האלכוהול של המשקה אותו שתה, האם אכל ועוד.
לאור זאת, ייתכן שאדם מסוים, אפילו אם שתה רק כוס בירה אחת, ייחשב לשיכור באמצעות בדיקה במכשיר הינשוף.
עפ"י החוק אין כל הבדל בין נהג שיכור לבין נהג תחת השפעת סמים. המדובר באותו סעיף עבירה בדיוק והעונשים בגינם זהים. יחד עם זאת, בית המשפט יחמיר עם נהג הנוהג תחת השפעת סמים וזאת לאור העובדה שצריכת סמים הינה גם עבירה פלילית ללא כל קשר לנהיגה.
כאשר רישיונו של נהג נפסל לתקופה העולה על שנה אחת, הוא יידרש לעבור טסט ותיאוריה מחדש על מנת לקבל את רישיונו חזרה.
בנוסף, בפסילה מעל שנה בעבירת השכרות נדרש הנהג לעבור בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים בטרם הוא יקבל את רישיונו בחזרה.

יצירת קשר לסיוע מיידי:






אתר נגיש